על עישון וניתוחים פלסטיים

 
בימינו ניתוחים פלסטיים אסטטיים נעשו מאוד פופולאריים. לצערנו רבים מהפונים או פונות לניתוחים כאלו מעשנים. 50% מהמנתחים מגבילים את סוגי הניתוחים אותם הם מבצעים במטופלים מעשנים. כדאי לדעת כיצד העישון משפיע על הסיבוכים והתוצאה של ניתוח פלסטי.

כיום רב הציבור מודע לנזק הבריאותי הנגרם ע"י עישון החל בסרטן ראות וסרטנים אחרים המשך במחלות לב וכלי דם וכלה בשבץ מוחי.

בשאלון שהופץ בקרב חברי האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית ענו 50% מהמנתחים שהם מגבילים את סוגי הניתוחים אותם הם מבצעים במטופלים מעשנים.

כלומר הם נמנעים מלבצע ניתוחים מסוימים במעשנים (בעיקר מתיחת פנים, מתיחת בטן או הקטנת שדיים) או שהם מצמצמים את הניתוח ומבצעים אותו בצורה שונה בקרב מעשנים. כדאי לדעת כיצד העישון משפיע על הסיבוכים והתוצאה של ניתוח פלסטי.

בטבק ישנם מעל ל-3800 סוגי חומרים רעילים והיריעה קצרה מלהסביר מה כל חומר עושה.

שניים מהחומרים המשפיעים ביותר והמזיקים ביותר הם הניקוטין וחד-תחמוצת הפחמן.

שני החומרים פוגעים קשה באספקת הדם ובאספקת החמצן לרקמות.

הניקוטין גורם לכיווץ כלי הדם הקטנים שבעור ועל ידי כך מקטין את כמות הדם הזורמת אליו. הקטנת זרימת הדם מונעת מחמצן וחומרי מזון להגיע לעור ומפריע בתהליך ריפוי הפצע ולצלקת מכוערת יותר במקרה הטוב.

במקרה קיצוני יותר הירידה באספקת הדם לעור היא במידה כה רבה שהיא גורמת למצב בו הדרישה המטבולית של העור לחמצן גדולה ממה שמגיע אליו. זהו מצב המכונה איסכמיה (בדיוק כמו במחלת לב) או אז חלק מהעור עובר נמק ומת. בדרך כלל המקום בו העור יעבור נמק הוא המקום בו המתח על העור הוא הרב ביותר.

חד תחמוצת הפחמן הוא רעל הנקשר לכדוריות הדם האדומות ולא מאפשר להם לשאת חמצן. זהו אותו רעל ממנו מתים אנשים המדליקים תנור עם אש פתוחה במקום סגור. מובן שהשילוב של זרימה נמוכה של דם ובנוסף אותו דם המגיע לרקמות אינו יעיל כיוון שחד תחמוצת הפחמן קשור אליו במקום חמצן מחמיר עוד יותר את הסיכון לנמק.

עישון גורם לעליית לחץ הדם.

עליית לחץ הדם עלולה לעיתים לגרום לאחר היציאה מההרדמה לפתיחתם של קרישי הדם הקטנים שעוצרים את הדם באזור הניתוח.

פתיחת כלי הדם גורמת לדימום פנימי לתוך הרקמות שלעיתים דורש ניקוז כירורגי ואשר במקרים אחרים עלול להוביל להצטברות של דם מתחת לעור וללחץ נוסף על העור שאף הוא תורם להקטנת זרימת הדם לעור ושוב התוצאה היא נמק של העור זיהום בפצע ופתיחה של הפצעים.

הרעלים שבסיגריות גורמים לפגיעה בתפקוד תאים הנקראים פיברובלסטיים. אלו התאים האחראים על ייצור חלבון הנקרא קולגן. הקולגן הוא שמחזיק את הפצע ואחראי לצורת הצלקת הסופית. לכן שכיחות צלקות גסות המכונות צלקת היפרטרופית או קלואידית גבוהה יותר במעשנים.

במחקר שערך דר 'Darrick E. Antell מניו-יורק נמצא הבדל משמעותי בכמות הקמטים בגמישות העור ובעובי העור בין תאומים מעשנים ללא מעשנים. כמובן לרעת המעשנים. התמונות מדברות בעד עצמן ומומלץ לגלוש ולראות. www.antell-md.com/zest.html

לסיכום עוד סיבה טובה להפסיק לעשן ובתור מנתח פלסטי אינני ממליץ על כך.